ארבע דרכים לחבר בין מר-עצוב ומר-שמח

מר שמח מר עצוב באימון אישי

מה לעשות כשמצב הרוח שפוף, אך החיים ממשיכים ומבקשים מאיתנו יותר אנרגיה. ארבע דרכים פשוטת להתגבר על דיכדוך.

“למה התורן למטה?”- זו היתה אמא שלי שזיהתה את “הבאסה”  דרך הטלפון. כן… עברו עלי כמה ימים קצת כבדים יותר, כמו שקורה לרבות מאיתנו, עם או בלי סיבה קונקרטית. אבל מה לעשות, החיים המשיכו והייתי צריכה דווקא להפגין נמרצות, אנרגיה ומוטיבציהאיך לגשר בין התחושה הפנימית, לבין התפקוד החיצוני, בלי לזייף ובלי לשקר לעצמי?

ארבע דרכים פשוטת להתגבר על דיכדוכת

*שימו לב, אני לא מציעה להדחיק, להתעלם או להשתמש בחומרים משני תודעה. המתאמנות שלי, ואפילו אלו שקוראות את הבלוג, יודעות שאני בהחלט מעודדת מודעות ועירנות לעצמינו. יחד עם ההתבוננות הזו, אני גם מזמינה לפעולות אקטיביות לבדוק ולשנות את הדברים שמעכבים אותנו.

1. להנכיח בחיינו דברים שמשמחים אותנו, גורמים להתפעלות, להרחבת הלב. בתהליך אימון, יש לפעמים גם “ירידות”, למשל כשעולים קשיים ופחדים משינוי, או פשוט זו תקופה כזו בחיי המתאמנת. הרבה פעמים אני מציעה את התרגיל הבא: כתבו כל יום, שלושה דברים שמשמחים אותך. כל יום, דברים קטנים כגדולים, יומיומיים או חד-פעמיים. התרגיל הזה מאפשר לגלות את הצבעוניות בחיים, גם בימים אפרוריים. בנוסף, הוא “מקרקע”- מחזיר את תשומת הלב לכאן-ולעכשיו, ופחות למה יהיה, או מה קרה בעבר.

הנה כמה מהדברים שמתאמנות סיפרו לי: ירח מלא וזוהר, פגישה מקרית עם מכרה, נהג אוטובוס אדיב, קרני האור מבעד לתריסים בבוקר, מנגו ראשון לעונה, לעשות וי ברשימת ה”צריך לעשות”, הפתעה שבן הזוג הכין, ציור מהגן… ועוד ועוד. אני ממליצה לכתוב את הדברים שעולים, ולכתוב בפנקס או אפילו בטלפון. פקחו את העיניים, את הלב והבחינו בדברים היפים בחייך.

2. “גם זה יעבור”- להזכיר לעצמינו שגלים, גם העכורים, הולכים-ובאים-והולכים- וכן הלאה. או במילים פשוטות, לא להתרגש יותר מדי מהדיכדוך.

ומה לעשות מול הלך רוח שפוף, כשכאן ועכשיו נדרשת דווקא אנרגיה גבוהה?

3. מה הדבר שיכול לשמח ולהטעין אותך מייד? עשי אותו! אפילו בקטנה, דוגמית, גם (ובעיקר) אם אין לך ממש חשק עכשיו.

עבורי למשל, זה ריקוד. לכן בחרתי מוזיקה אקראית, והחלתי לקפץ ולרקוד בבית כמה דקות. למזלי, החתול שלי עיוור ולא יכול למסור עדות מביכה. אולי עבורך זה להקשיב מוזיקה אנרגטית או מפעימה, לצאת לסיבוב קצרצר, לפטפט עם הילד/ה שלך, ללטף חתול, או כל דבר אחר.

4. שינוי הלך הרוח: (התרגיל הזה הוא טכניקה מתוך שיטת NLP , שנקראת “Be-Do-Have”).

  • בדקי, מה הלך הרוח שהיה עוזר לך עכשיו? למשל: נמרצת, ממוקדת, תקשורתית וכדומה.
  • שאלי את עצמך: “נניח שהייתי ממוקדת, איך הייתי נראית וחשה עכשיו?”  איך היתה נראית שפת הגוף? למשל: יושבת או עומדת, באיזו תנוחה, מה טונוס השרירים, איזו הבעה היתה על פנייך? באיזה מנח היו הידיים?
  • אמצי את התנוחה הזו. היכנסי למצב הפיזי שתיארת (ממוקדת, בדוגמה שלנו).
  • כעת, כשאת במצב הפיזי שאימצת, תשאלי: “כשאני ממוקדת, מה הייתי עושה ממש ברגע זה?”.
  • הקשיבי לתשובה שעולה, באופן אינטואיטיבי ובלי הרבה מחשבה, ו… תפעלי לפיה. למשל- אם הייתי ממוקדת, הייתי מכבה את פייסבוק, יושבת מול השולחן ומתקשרת למי שאני צריכה.
  1. אני גם ממליצה ראות את ההרצאה הזו ב- TED, על ההשפעה של שפת הגוף על תפיסה עצמית. (לעוד המלצות בקרו כאן).

 

*התמונה מתוך “מר שמח”, ספרו של רוג’ר הרגריבס.

 

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • מאת ליבי:

    תודה נעמה על הפוסטץ הוא
    מעורר מחשבה וגם מעודד. והשיר הזה התחבר לי https://www.youtube.com/watch?v=MXfYxBajkbc

  • מאת אחת:

    נעמה יקרה, אהבתי מאד את הפוסט, התחברתי לדילמות והעצות המעשיות שבו מאד מאד אפקטיביות. תודה על כתיבה מהנה ויעילה 🙂