הפתרונות למכשולים בהשגת מטרות- חלק ד’

newyear2014

אני מקווה שהפוסט הקודם לא היה מדכדך מדיי, כי התייחסתי בו רק למכשולים בדרך למטרות שלנו. ואם כן אחז בך יאוש קל, כמובטח הנה כמה דרכים שיעזרו להתמודד מהמכשולים האלו, ואפילו להמנע מהם.

אם הדחקת, או כבר שכחת, הנה שוב 6 המכשולים העיקריים:

  1. התחמקות מהתחייבות
  2. אין “למה”: החשיבות מתערפלת עם הזמן
  3. איך עושים את זה?
  4. אין Dead-Line או לוח זמנים
  5. פחדים, משברונים וכישלונות
  6. אין סביבה תומכת

וכמובן, הנה הפתרונות:

1. אין מחוייבות? תצרו מחוייבות!

להצהיר בפני עצמי ובפני אחרות על המטרה שהצבתי. מעצם ההצהרה הלך הרוח שלנו מתכוון, ה”מיינד” שלנו מתחיל להאמין לנו וכך מתחילה אצלנו מוכנות לשינוי ולעשייה.

בנוסף, הצהרה בפני אחרות ואחרים מהווה גם מחוייבות חיצונית, וממנה הרבה יותר קשה להתחמק. טקסים הם דרך טובה ליצור מחוייבות והצהרה- בין אם אלו טקסים אישיים (למשל להפטר ממכתבים של האקס/ית), ובין אם טקסים פומביים וחברתיים יותר.  כולנו היינו בכמה חתונות במהלך החיים, וזו דוגמה נהדרת להצהרה- של בני/בנות הזוג בפני עצמם, בפני בת הזוג, ובפני המשפחה  (ואפילו כלפי המדינה…).

כמו שכבר הזכרתי, עצם כתיבת ההחלטות וההבטחות שלנו, מתחיל את התנועה הזו, של כפתור המחוייבות שלנו.

2. אין “למה”? תבררו מה ה”למה”!

ניטשה בכה, ואמר גם דברים מעניינים: “מי שיש לו למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך“.

כתבו לעצמכם: מה חשוב לי בשינוי הזה? למה אני רוצה להשיג את המטרה הזו? מה הרווח שלי מהשינוי  (“מה יוצא לי מזה”). למשל: נניח שהחלטתי שאני רוצה אני רוצה להיות טבעונית ולוותר על מאכלים מהחי. בפעם הבאה שיציעו לי מוס שוקולד, אהייה מחוייבת יותר אם אזכור למה זה חשוב לי, למה לקחתי את ההחלטה הזו (כי זה בריא יותר, כי זה מוסרי לתפיסתי, כי זה זול יותר וכולי).

ככל שהמטרה חשובה יותר ודורשת מאיתנו השקעה ואפילו וויתורים לאורך זמן, כן חשוב ש”הלמה” יהיה ברור ומוחשי יותר. למאמנת אישית, למשל, יש מספר דרכים לברר זאת, ממש בצורה שייכתב על “לוח ליבנו”. למשל, באמצעות דמיון מודרך, או כתיבה חופשית או יצירה וכמובן- שיחה והבנה קוגנטיבית.

3. איך עושים את זה? תבחנו מה האפשרויות!

גם אחרי שברור לנו מה ולמה, לא תמיד ברור האיך, או מה אפשר לעשות. כלומר, אילו אופציות עומדות בפנינו בכלל כדי להשיג את השינוי, אלו פעולות עלי לעשות. נמשיך עם הדוגמה הקודמת: החלטתי שממחר בבוקר אני טבעונית. בבוקר אני מתעוררת רעבה, פותחת את המקרר ו….? חביתה- לא. יוגורט- גם לא. קורנפלקס- לא. אוקי, רק קפה- גם לא! מה כן?? מהן האלטרנטיבות שלי?

כדי להתגבר על מכשול “חסור הידיעה”, כדאי לראות אלו אפשריות יש. מעיין “סיעור מוחות” לפתרונות/צעדים אפשריים. מתוך האפשרויות, נבחר את אלו הרלוונטים לנו, ונרצה ללמוד עליהן פרטים נוספים, להבין שאכן ישימים וטובים לנו. לדוגמה, אם אני רוצה להיות פחות עצבנית- יותר שלווה, אני יכולה להתבודד במדבר, לקשור את הפה של הקולגה שלי במשרד, לתרגל מדיטציה או אולי לבדוק ממה נובעת העצבנות, מה היא מסתירה. אחרי שהעלתי את האפשרויות, אני אברר היכן יש מרכזי מדיטציה ואתנסה בהם, או אלך לפגישה עם אשת מקצוע, או אולי אחליט דווקא לרכוש סרט דביק לקולגה.

ללמוד, להתייעץ או לדבר עם מי שכבר עשו שינויים דומים, יכול מאוד לעזור: לחשוף אותנו לאפשרויות קיימות, ללמוד מטעויות וגם מהצלחות של אחרות. פורומים וקבוצות התייעצות שונות, כדוגמת פורום אמהות צעירות, הן דוגמה מעולה לכך.

4. אין Dead-Line או לוח זמנים? לקבוע לוח זמנים!

“לדחות לדקה ה- 90” זה בסדר, כל עוד יש דקה 90 שכזו. כל עוד לא קבענו לעצמנו למתי נרצה את המטרה, קיים סיכוי שאולי נתחיל, אבל לא נסיים.

לכן: לקבוע תאריך סיום או תאריך יעד. זה ברור במטרות פיזיות (להשתתף במרתון או למצוא אהבה שנה מהיום). אך גם במטרות רגשיות יותר אפשר להתייחס לזמן: למשל– עוד שנה מהיום אני רוצה להיות שלווה יותר, ולכן אתחיל לחפש מרכז מדיטציה בשבוע הבא, אלך לקורס עוד חודש, ועוד חצי שנה אבדוק את ההשפעה, למשל, האם אני עדיין מקללת בפקקים בכביש.

יכול להיות שההצעה הזו נראית מוזרה, או מוכרת יותר מעולם העבודה. זה נכון, זה לא כלי או שיטה אינטואיטיבית כל כך. היא מצריכה תכנון מסויים, השקעת מחשבה מראש, הסתכלות קדימה. לכן, באימון אישי, בשלב תכנון ותחילת הביצוע, אני ממש מסבירה למתאמנות איך “לפרק” את המטרה לצעדים אפשריים ואיך לבנות לוח זמנים ראלי.

שימו לב, אני לא מציעה לנסות לדעת ולתכנן בפרטי פרטים את כל הדרך עוד מההתחלה. סביר להניח שאם ננסה לעשות כן, נשאר עוד הרבה זמן בנקודת ההתחלה. נתקע. הרצון הוא לבנות קווים כלליים של הדרך שלנו, שילכו ויתבהרו ככל שנמשיך בה.

אגב, לוח זמנים הוא אחד הדברים המייצרים מחוייבות. למשל, מכיוון אם ראש השנה לא היה  ה”דקה ה- 90″ שלי, סביר להניח שהיה לוקח לי עוד כמה ימים טובים לכתוב את הפוסט הזה.

5. פחדים, משברונים וכשלונות? תמשיכו בדרך!

לפני שאתחיל: אני מדברת על משברונים, לא על משברים ממש. במקרים כמו באבל כבד, מצב רגשי קשה, או מציאות שמשבשת לחלוטין את חיינו, יכול להיות שנכון יותר דווקא לעצור. אולי אפילו אין בריירה אלא לעצור, ואולי מטרות שהצבנו מאבדות מחשיבותן.

נמשיך: חשוב לזכור שתנודות הן חלק אינהרנטי ובלתי נמנע מכל תהליך. כשנתקל במשברון או כישלון, חשוב שנדע שזה שחלק מהדרך, ולא הסוף שלה. כמו שבכל מערכת יחסים יש גם רגעים מורכבים יותר, אך אלו לא מבשרים את סיום הקשר. אצטט את סבתא שלי “יום עסאל, יום בסאל” יום דבש- יום בצל.  במקרים כאלו עוזר מאוד “לחזור למקורות” ולהזכר ב”למה” שלנו.

מול כשלונות, אפשר ומומלץ לאמץ גישת “להיכשל קדימה”. כלומר ללמוד מהכישלון (כמו גם מההצלחה): מה אפשר לשפר כדי שבפעם הבאה יהיה מוצלח יותר? אולי יש דברים שצריך עוד ללמוד, או להמנע? האם יש דברים שדווקא כן עבדו? אולי משהו בהלך הרוח שלי לא היה מדוייק?

כדאי גם ללמוד איך ללמוד מכישלון (או הצלחה). אילו שאלות נכון לשאול, ואיך אפשר לנסח את המסקנה בצורה מקדמת. הדבר נכון הן לאירועים ומטרות פיזיות, והן לפחות ממשיים, למשל לתהליכים שקשורים לדפוסי התנהגות ומערכות יחסים.  למעשה, זה תהליך כל כך משמעותי בעיניי, שבפגישות אימון אנחנו מתעכבים לא פעם על למידה כזו, ופיתחתי שאלון מובנה לתהליך הזה.

6. אין סביבה תומכת? למצוא סביבה תומכת!

אני לא יכולה להפריז בחשיבות של סביבה! סביבה נכונה מספקת לנו תמיכה ברגעים מורכבים יותר, יכולה להזכיר לנו את ה”למה”. כאשר כל מה שאנחנו יכולים לראות זה את החטוטרת שעל גבינו, סביבה נכונה תאפשר לראות שיש לנו גם תרמיל מלא בכישרונות, בייחודיות ובהצלחות שלנו עד כה.

סביבה גם מייצרת מחוייבות. הצהרה בפני אחרות על משהו, לפעמים חזקה הרבה יותר ממהתחייבות לעצמינו. חשבו למשל על “שומרי משקל”, רק  בגלל חוסר הנעימות הצפוייה בפגישה החודשית, אנשים יאכלו פחות…

מי יכולים להוות סביבה טובה? א/נשים שאוהבים אותנו, וגם מקדמים ותומכים בשינוי שלנו, קבוצה עם מטרות דומות לשלנו, וגם אשת מקצוע שתאמין בך ותשמור על האג’נדה שלך גם כשלך כבר “נגמר הסוס”, או “תשב לך על הוריד” לוודא שאכן עשית את מה שהתחייבת לו.

אלו היו שש הצעות להתגברו על מכשולים צפויים בדרך להגשים את המטרות ולקיים את ההבטחות לעצמנו.

זהו! ראש השנה בפתח, ונגמרה סדרת הפוסטים החגיגית! אני מקווה מאוד שקיבלת ערך, רעיונות, השראה ומוטיבציה לקראת השינויים והאיחולים לעצמך לשנה הבאה.

אם את מאמינה בשינוי, אם אתה מרגיש שהשנה הזו היא הרגע המתאים  לקחת אחריות על עצמך, ועכשיו את/ה כבר מוכנ/ה לפעול כדי להגשים את המטרות וההבטחות לשנה הבאה, יכול להיות שתהליך אימון אישי יכול מאוד לסייע לך בדרך הזו.

כדי לאפשר לך לנצל את המומנטום של תחילת שנה, אני יצרתי שלוש מסגרות לאימון אישי, שיכולות לענות על צרכים שונים. אני מאוד ממליצה לבדוק את האפשרויות כאן. כדי לאפשר את התהליכים האלו, אני מציעה את כל המסלולים בהנחה, ואפילו בהנחה נוספת למי שיפנו בחודש הקרוב.

כל הפרטים, המחירים והשאלות- נמצאים כאן.

מאחלת שנה של אהבה, מחוייבות ועשיית טוב!

Share Button

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

  • מאת Alicdan:

    Please keep thonwirg these posts up they help tons.

  • מאת עדנה מועלם:

    תודה לך על סדרת הפוסטים המעניינת.
    בברכת שנה טובה,
    מצפה לסדרה נוספת,
    ברוח הסליחות של חודש אלול, חשוב לנסות ולסלוח, בעיקר לעצמנו….
    עדנה מועלם
    פסיכולוגית